ככל שגובר העניין סביב תחום הקריפטו, כך גם נשמעים יותר ויותר קולות, אשר דורשים קביעה של רגולציה מסודרת בתחום. האם זה עומד לקרות? ברמה הגלובלית האחידה, ממש לא בטוח, אבל בהחלט יש מדינות שמבצעות צעדים בנושא.
כיום, ישנם אלפי מטבעות קריפטו, בשווי שוק כולל של כשני מיליארד דולר, וגם מאות בורסות קריפטו, בהן נסחרים בכל 24 שעות נכסי קריפטו בשווי 90 מיליארד דולר (רובם ביטקוין או איתריום). גופים פיננסיים וחברות גדולות מאמצות את הקריפטו, חברות אשראי מנפיקות כרטיס אשראי קריפטו ונדמה שאת המגמה הזו לא ניתן לעצור. מנגד, יש מדינות שמחרימות את התחום לחלוטין.
עם המשתנים הללו, ועוד רבים נוספים, ברקע – זה הזמן לבדוק את מצב הרגולציה על קריפטו.
למה רגולציה על מטבעות קריפטו היא הכרחית?
ככל שהמערכת הפיננסית המסורתית מתחברת למערכת המתפתחת של הקריפטו, ומקבלת אותה, כך הולכת ומתבהר הצורך ברגולציה בתחום. אם עד לא מזמן, מטבעות הקריפטו נחשבו כאפיקי השקעה מגוונים, כעת הם כבר לא מאוד שונים מהשקעות אחרות.
על פי קרן המטבע הבינלאומית (IMF), קיים מתאם בין ביטקוין למדדי המניות הגדולים, מה שמעלה חשש לגבי גלישה של סנטימנט המשקיעים, בין שוק המניות למטבעות קריפטו.
יתרה מכך, אופי הטכנולוגיה של מטבעות קריפטו, הוא כזו שמאפשר ביצוע עסקאות ללא צורך במתווכים פיננסיים. יישומים ומודלים חדשים כגון טוקניזציה, NFT וארגונים אוטונומיים מבוזרים, קוראים תיגר על מודלים פיננסיים מסורתיים.
זה אומר שבשלב מסוים, סביר להניח שתהיה התנגשות עם התקנות הקיימות הנוגעות לעסקאות בינלאומיות, זכויות קניין רוחני ופיקוח על הון. זה יכול גם להוביל לאי בהירות בתחום המיסוי, לצד שורה של חששות נוספות לגבי מדיניות.
ההשלכות הפוטנציאליות של מטבעות קריפטו, מצריכות רגולציה לאומית ועולמית.
מהו מצב הרגולציה הנוכחי?
יש גופים בינלאומיים, שכבר ביצעו ומבצעים הערכת סיכונים, וניסוח של תקנות מתאימות לתחום הקריפטו. ברחבי העולם, בנקים מרכזיים ורגולטורים עוסקים בנושא עם מטרה משותפת – ייצוב המערכות המוניטריות, עידוד חדשנות וצמיחה כלכלית, הגנה על הצרכנים ומניעת פעילות לא חוקית.
מדינות מסוימות (כמו אל סלבדור) אימצו את ביטקוין כמטבע רשמי. מנגד, מדינות אחרות (סין בראשן) החרימו את מטבעות הקריפטו, והוציאו אותם מחוץ לחוק. אלה שני הקצוות, של קשת ההתייחסות לתחום, וביניהם כל שאר המדינות, שכל אחת נוקטת במדיניות משלה.
הבדלים אלה יוצרים אי ודאות, אשר מחמיר בשל היעדר סטנדרטים ומינוחים משותפים. לגישה גלובלית מתואמת, מדינות וארגונים בינלאומיים חייבים לעבוד יחד.
מה צפוי לקרות בעתיד?
הבית הלבן עשה צעד בכיוון הנכון, כאשר הורה לבדוק אפשרות של שיתוף פעולה בין סוכנויות, ליצירת גישה מתואמת גלובלית.
ארגון המטבעות הדיגיטליים, המורכב מיותר מ-80 ארגונים ומייצג שלל מדינות ומגזרים, פועל לשם כך. כרגע, הוא מתמקד בבחינת ההשפעות המקרו-כלכליות של מטבעות דיגיטליים, ובהסברה על גישות רגולטוריות בתחום.