חברות מתחלקות בהתייחסותן לטכנולוגיה לשלוש:

  • תרבויות משתמשות בכלים – תפקידי הכלים:
    • לפתור בעיה קיומית מידית, כמו שימוש בכוח הרוח והמים לצורך טחינת הקמח.
    • לשמש בתרבות, באומנות או בדת. לדוגמה: קתדרלות, יצירת השעון המכני.
    • המייחד את הכלים בחברה שכזו הוא שהכלים לא נועדו לתקוף את החברה שבה נוצרו – לא לפגוע בכבודה וביושרה.
  • תרבויות טכנוקרטיות – תפקידי הכלים:
    • משמשים תפקיד מרכזי בתפיסת העולם של התרבות.
    • הכל צריך לפנות מקום להתפתחות הכלים.
    • החברה ועולם הדימויים בו היא משתמשת הולכים ונכנעים לצרכים של התפתחות זו.
    • הכלים "תוקפים" את החברה ומנסים להפוך לתרבות עצמה.
    • שתי תפיסות העולם המנוגדות – הטכנולוגית והמסורתית חיות יחדיו באי נוחות מתוחה.
  • תרבויות טכנופוליות
    • העולם המסורתי נעלם לצמיתות והשקפת העולם הטכנולוגית המודרנית תופסת את מקומה.
    • הטכנולוגיה מגדירה מחדש את כל ערכי התרבות: מהי דת, מהי אמנות, מהי משפחה, מהי אינטליגנציה, מהי פוליטיקה ומהי פרטיות.
    • טכנופוליה היא טכנוקרטיה טוטליטרית
    • טכנופוליה היא מצב שבו החברה מחפשת את הסמכות בטכנולוגיה, מוצאת את סיפוקה בטכנולוגיה ומקבלת את כל פקודותיה מהטכנולוגיה (ראו גם ספרו של הפילוסוף הצרפתי ז'אק אלול (Jacques Ellul), "המערכת הטכנולוגית")